מה יותר קשה? גירושים או פרידה מזוגיות ארוכה?

לסיים נישואים זה אף פעם לא קל. למעשה, הגירושים שלי היו אחד הדברים הקשים ביותר שעברתי בחיים. אבל, אני חושבת שלסיים מערכת יחסים רצינית יכול להיות אפילו יותר כואב.

לפני שתבטלו אותי ותאמרו, "על מה לעזאזל היא מדברת?! לסיים נישואים זה הדבר הכי גרוע בעולם!" זה נכון. אתם צודקים! אבל תנו לי שנייה להסביר.

גם אני חשבתי ככה... אבל יש לי חברה, שהתגרשה לפני 4 שנים. אחרי חצי שנה, היא התחילה לצאת עם בחור שהפך לבן זוגה לשנתיים. כשהקשר הסתיים, היא אמרה לי, "בכנות, זה יותר גרוע מהגירושים".

המילים שלה הדהדו בי כשעברתי את חוויית הגירושים שלי שלוש שנים אחרי, ולא האמנתי איך משהו יכול להיות יותר גרוע ממה שאני עוברת.

אבל חשבתי על זה שוב, ולמרות שלא חוויתי קשר רציני ומחייב אחרי הפרידה, זה הגיוני מה שחברה שלי אמרה.

לפעמים פרידה מזוגיות ארוכה קשה יותר מגירושים

כל הסיבות למה פרידה מזוגיות גרועה יותר מהגירושים

למרות שלסיים נישואים זה דבר נוראי, הנה שתי סיבות עיקריות מדוע אני חושבת שהפרידה עלולה להיות גרועה יותר.

סיבה #1 - אתם לבד

בגירושים כולם מושפעים. הילדים, הגרוש, המשפחה וכולם עוברים שינוי מהותי. כשחווים פרידה בפרק ב', וכשכל הפרמטרים האלה הם שחקני משנה לאהבה, לפעמים הבדידות גדולה מלהכיל.

אם בגירושים יש אגו, פחד וחוסר אונים.

בפרידה מזוגיות פרק ב' יש שברון לב, עצב והרבה הרבה בדידות. כדי לשמור על שיגרה ושפיות חשוב ללמוד להיפרד בלי דרמות.

סיבה #2 - 100% מתשומת הלב מוקדשת לפרידה

בתחילת הליך הגירושים, אני זוכרת שהרגשתי כאילו אני בסטרס בלתי נגמר, ממש בפאניקה במשך כמה חודשים.

רציתי לעשות את זה יפה וחשבתי שנוכל להיפרד בלי דרמות. אבל הוא לא חשב ככה.

יכולתי לגשת לזה בצורה חיובית כי המחשבות שלי על סיום הנישואים שלי לא היו על פרידה מהגבר שנשבעתי לבלות איתו את שארית חיי. המחשבות שלי היו עסוקות לחלוטין בילד שלי, קודם כל.

מה עשיתי לו? איך הוא יגדל להתמודד עם שני בתים מגיל אפס?

היו לי גם הרבה חרדות על כסף, חשבתי כל הזמן מאיפה אני מביאה כסף להאכיל את הילד שלי. ידעתי שאני חייבת לחזור לעבודה, ומכיוון שלא הייתי מועסקת כל כך הרבה זמן, פחדתי. היה לי חוסר ביטחון לגבי מה יש לי להציע לשוק העבודה שהתקדם ב5 שנים. היה לי חוסר ביטחון לגבי היכולות המקצועיות שלי, ותהיתי איך אני הולכת ללהטט בין העבודה לילד.

ביומיום הייתי מרוכז לחלוטין בשכר טרחת עורך דין, תאריכים בבית המשפט, פסיקות שופטים, ואם הגזירה שתקבע לי את הלו"ז בחודשים הקרובים. פיניתי את הבית המשותף לבדי, עברתי להורים, עברתי לדירה חדשה עם הילד שלי. היו כל כך הרבה דברים לעשות!

מכיוון שהייתי כל כך מרוכזת בכל הדברים האחרים האלה, מעולם לא הייתה לי הזדמנות להתאבל על החלק של היחסים בגירושים.

לא חשבתי, "אוי, אני מתגעגעת לאיך שהיינו צוחקים ביחד, או לקבור את הפנים שלי בצוואר שלו ולנשום את הריח שלו," במקום זה, התעסקתי רק בגידול של הילד שלי ובהישרדות: כלכלית ורגשית. לא היה מקום לעצב על האקס שלי. החלק הזה איכשהו נסחט החוצה.

לעומת זאת, פרידה שבה אין בעיות משפטיות לריב עליהן, אין ילדים מעורבים, ואפילו לא בית שמישהו צריך לעבור דירה - מאפשרת לבני הזוג לתת 100% מתשומת הלב שלהם לפרידה עצמה, וזה מה שאני חושבת שחברה שלי התכוונה כשסיפרה לי על הפרידה מבן הזוג. למרות הכאב שהיא חווה אני גאה בה, כי הם הצליחו להיפרד בלי דרמות.

סיבה #2 - הדחקה מובילה לחוויית אובדן כפולה

כאשר מערכת היחסים האמיתית הראשונה אחרי הגירושים מסתיימת, היא מחזירה את האובדן שחשת בגירושים עצמם. כבני אדם אנחנו חיים מחדש את הזיכרון הזה של לאבד משהו, לא משנה כמה שנים עברו, אנחנו מקבלים מנה כפולה מהכאב ומתאבלים על שני הקשרים.

הסיבה שיש כל כך הרבה נישואים שניים שלא מצליחים היא בגלל שאחד או שניהם מעולם לא התאבל על האובדן הרגשי של הנישואים הראשונים. כשאנשים מתגרשים בפעם השנייה, הם מתאבלים לעתים קרובות על האובדן של סיום הנישואים בפעם הראשונה. במילים אחרות, אנשים מנסים להסוות את כאב הגירושים שלהם על ידי נישואים למישהו אחר, וכשזה לא מסתדר, שוב, הם מתאבלים על הפסדים.

פרידה מזוגיות פרק ב' גורמת לחוויית אובדן כפולה

תנו לעצמכם להתאבל על הנישואים שלכם

העניין הוא שאני לא רוצה למזער את הכאב של סיום נישואים. תאמינו לי, אלה היו ימים אפלים והתקופה הכי חשוכה, קשה והכי כואבת אי פעם בעולם הזה.

לסיום, אני חושבת הוא שיש חשיבות לאבל.

וכדי שאני לא אכנס לעוד מערכת יחסים שלא מתאימה לי, אני צריכה לתת לעצמי להתאבל על הגירושים שלי. בתנאים שלי, כי אני מוכנה.

זה כמעט בלתי אפשרי להתאבל שאנחנו מלאים בכעס וטינה.

אני מנסה ללכת למקום שבו הייתי פעם מאוהבת. אני זוכרת למה התחתנתי איתו, את הזמנים המאושרים ואת התכונות הטובות שלו. אני עוד לא בוכה העובדה על שהזמן הזה הוא בעבר (אני מרגיש הקלה ושמחה שזה ככה. ) אני חושבת שהעשייה הזו משאירה אותי פתוחה למצוא אהבה שוב, לא בתור פלסטר, אלא אהבה שהיא אמיתית, ומכל הסיבות הנכונות.

גם כשהלב נשבר - להיפרד נקי, בלי דרמות

לסיים את זה בנימה טובה, החלק הכי טוב בניתוק מערכת יחסים ארוכת זה שלא צריך לעבור גירושים נוספים.

זו יכולה להיות פרידה נקייה, ללא עורכי דין, ללא נכסים משותפים.

כן, אולי הלב נשבר, אבל אפשר פשוט ללכת.