עצור! להתגרש זה לא מה שחשבתם!

איך נראים גירושים?

הרעיון לכתוב את המאמר הזה עלה לי כשצפיתי בפרק הראשון של העונה השנייה של "Girlfriends' Guide to Divorce". סצנה מעולה בפרק כוללת את הדמות הראשית, אבי מקארתי סופרת גרושה...המממממממממממממממ שכותבת טור שבועי במגזין נשים ידוע בסגנון של ווג וקוזמו/

 מקארתי שואפת להראות לקוראים באמצעות טור של "אחרי הגירושים" את הצד החיובי של הגירושין - "לצאת לשוק המטורף והסקסי", אירועי קוקטייל,  מסיבות, סיפורי הכרויות, דייטינג..."

אבי מציגה את הקונספט שלה, ובזמן שכולם מתלהבים, מנהלת הפרסום קמה ויוצאת מהחדר. 

לגירושים יש גם צד אפל

מקארתי מבינה שמשהו לא כשורה, עוקבת אחריה ושואלת אותה מה הבעיה, ואז האישה עונה לה משהו בסגנון:

"אני בטוחה שכולם ממש מתרגשים מהחיים המופלאים שלך לאחר הגירושין, מהפילאטיס, המסיבות וטיפולי והלוק החדש שלך. אבל איך נראים גירושים? כך נראה פוסט הגירושין שלי: חרא. בעלי עזב אותי לפני ארבע שנים בשביל אחותי. הוא לא נותן לי אגורה. הוא לא רואה את הילדים כי הוא עסוק מדי בלתת מכות לאחותי הצעירה. יש לי ילד עם צרכים מיוחדים ואמא שלי חולה באלצהיימר, אז אין לי חיים. את יודעת מתי הפעם האחרונה שיצאתי? אף פעם. את רוצה שהטור יהיה כולו חיוביות, את רוצה להיות הפנים החדשות של הגירושים? לכי על זה. אבל לא ככה נראים גירושים. זה לחוץ. וזה מפחיד".

בגירושים צריך להתחבר למציאות

כששמעתי את הטייק של האישה ההיא, הבנתי שאולי חלק מהקוראים הגרושים שלי רואים אותי כמו שהאשה ראתה את מקארתי: אופטימית, חיה על פלנטה אחרת, אולי מזויפת. אישה גרושה עם תינוק קטן לגמרי מנותקת מהמציאות.

אולי קריאה של  המאמרים והפוסטים שלי שמטיפים על עצמאות, חוסן , אהבה עצמית, אחראית ולא הקורבן, ואיך הכל הולך להיות בסדר בתוך כל הטרללת גורמים לכמה אנשים לרצות לְהַקִיא.

אני אומרת את זה בצחוק כי אני באמת מאמינה שאני עוזרת לאנשים בכל יום, אבל אני יכולה להבין איך אשה שמתגרשת יכולה להרגיש כמו האישה בפרק ההוא, כי העובדה הקשה שגירושים הם מכוערים. 

כמעט ואין גירושין טובים ויש מציאות קשה שמגיעה עם זה. 

זוג בחתונה לא מדמיינים לעצמם שככה יראו הגירושים שלהם

אז איך באמת נראים גירושים?

• דאגות כלכליות

• לגדל ילדים לבד

• להיות ראש משק עצמאי לבד

• בדידות ופחד שאת והילדים תהיו לבד לנצח

• אובדן ושברון לב (הפרידה בפועל מהאקס שלך)

• מטען ומצוקה רגשית מהעבר (הנישואים שלא הצליחו וטראומות מהעבר)

• קנאה, עצב, כעס ומרירות אפשרית של האקס שלך פוגש/מתחתן/עוזב אותך בשביל מישהי אחרת

• אין זמן פנוי

בגירושים אפשר לבחור לחיות בחופש

ה"לצאת לשוק שוב" ו"סיפורי היכרויות מטורפים וסקסיים" הם לא כל כך מופרכים. האם אישה בתהליך גירושים אמורה להתכרבל ולמות, להבין שהחיים חלפו, שהיא קיבלה קלפים גרועים ושהחיים נגמרו? 

ממש לא. כשאני התגרשתי בחרתי לחיות.

אני חושבת שיש משהו בגירושים שמאלץ נשים להמציא את עצמן מחדש. זו לא הזדמנות לעשות את זה, הן נאלצות לעשות את זה. לחזור לעבוד במשרה מלאה, למכור את הבית ולעבור לדירה קטנה יותר ועוד ועוד.

לוקח זמן לעכל את הגירושים

עצם הפיכתך לאם חד הורית משנה את חייך באופן דרמטי. בין אם זה הלוק שלך, שינוי בקריירה, חברים חדשים חיי או הגישה לאמהות.

גירושין מאלצים לקבל שינוי.

החלק הקשה הוא שלפעמים אנחנו לא רואים את זה.

הרבה זמן. 

רק לאחר שחלף זמן יכולתי לומר, "וואו, אני כל כך הרבה יותר שמחה עכשיו. לא רציתי להתגרש, אבל תסתכל עליי היום". או "עשיתי את הדבר הנכון להתגרש. זו הייתה ההחלטה הקשה ביותר בחיי, והדרך הייתה קשה יותר, אבל היא הביאה אותי למקום טוב יותר".

למצוא את הצדדים היפים בגירושים

אם אני הייתי אבי מקארתי, הייתי מוצאת למנהלת הפרסום שלי בייביסיטר. לוקחת אותה לדרינק וארוחת ערב. הייתי אומרת לה לשחרר, להרפות מהעבר, מהמרירות, לאמץ לעצמה חיים כמו שמיליוני אמהות חד הוריות מפנות זמן לעצמן, לדייטים וסתם ליהנות מהחיים. 

הקטע זה שבאמת אין סיפור אחד שמתאים לתאר את הדבר הזה שנקרא גירושים. כל סיפור הוא ייחודי. אנשים מכל בכל גיל, גזע, דת, תרבות ורקע כלכלי מתגרשים. ולכל אחד מהאנשים האלה יש סיפור נישואים וגירושים שונה. אין גירושין טובים, חלקם גרועים יותר מאחרים, והבעיות של כל זוג ייחודיות לחלוטין.

אישה גרושה אחת יכולה להיות מאוהבת בטירוף בגבר אבל תאבק להאכיל את הילדים. 

אז יש לה אהבה אבל בעיות וצרות כלכליות. 

אישה אחרת יכולה לקבל בחוזה הגירושים את כל הכסף שהיא אי פעם חלמה עליו אבל מרגישה בודדה ולא יכולה למצוא אהבה. אישה עלולה להיות שבורת לב מכך שבעלה עזב אותה עבור אשתו הנוכחית, אבל יש לה את קריירה מדהימה שהיא אוהבת. 

מי משלושת אלה היית מעדיפה להיות? אני בטוחה שתבחרי את המצב שלך על פני כל אחד מאלה. כמו שחברה שלי, שניסתה להיכנס להריון, אמרה לי פעם ברכבת לאוניברסיטה "משק הצרות, תעדיפי לשלוף את הצרות שלך".

מראה מראה שעל הקיר

השורה התחתונה היא שהפנים האמיתיות של הגירושים הם המראה שלך. תסתכלי על הדמות שמולך במראה.

האם את אוהבת את מה שאת רואה? האם הדמות יפה בעיניך?האם הלב שלה פתוח ואדיב? 

האם היא חזקה וחסונה? האם היא למדה מטעויות שעשתה? האם היא שואפת להיות טובה יותר? 

האם מגיע לה להיות מאושרת? 

או שאת רואה את זו מתעכבת על העבר במקום לקחת אחריות על החיים שלה?

אם את עדיין משחקת את תפקיד הקורבן, זה הזמן לתפוס את עצמך בידיים, זה הדבר היחיד שאת יכולה לשלוט בו. 

מה אתם עושים כדי לחזק את החוסן שלכם?